מפרשת השבוע – "לשים עין" ו"בן זקונים"

מפרשת השבוע – "לשים עין" ו"בן זקונים"

"לשים עין" הוא ביטוי הנחשב היום לביטוי סלנג, מלשון הדיבור, ומשתמשים בו במשמעות של לשמור על משהו או על מישהו או לשים לב. אך הביטוי מופיע בפרשת השבוע, פרשת "ויגש", בדברי יהודה ליוסף, כשהוא מספר לו את אשר אירע עד כה וחוזר על בקשת יוסף בנוגע לבנימין: "וַתֹּאמֶר, אֶל עֲבָדֶיךָ, הוֹרִדֻהוּ, אֵלָי; וְאָשִׂימָה עֵינִי, עָלָיו" (בראשית מד, כא). לביטוי בפסוק ניתנו שני פירושים: האחד הוא "לראות אותו", כלומר יוסף ביקש לראות בעיניו את בנימין להוכחה על קיומו, והשני "לשמור עליו", על פי הופעת הביטוי במקור אחר, בספר ירמיהו :"קָחֶנּוּ, וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה רָּע" (ירמיהו לט, יב), כלומר יוסף מבטיח לראובן שהוא ישמור על בנימין.

גם המשמעות של "לשים לב" מקורה במקרא בדברי ירמיהו: "וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וַהֲשִׁבֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו כד, ו). מכאן שהשימוש בביטוי "לשים עין" במשמעויות הרווחות היום של לשמור או לשים לב תקניות ומקורן בלשון המקרא.

"בן זקונים" – המשמעות הרווחת של הביטוי היום היא הבן הצעיר במשפחה שנולד בפער שנים רב יחסית מאחיו. במקרא רווחת יותר המשמעות של בן שנולד להורים מבוגרים, זקנים. בפרשת השבוע, בדברי יהודה ליוסף, הוא מתאר את בנימין, הבן הצעיר של יעקב, "בן זקונים": "וַנֹּאמֶר, אֶל אֲדֹנִי, יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן" (בראשית מד, כ). יהודה התכוון בדבריו שבנימין נולד לאביו יעקב כשהיה זקן. בן הזקונים שנזכר לראשונה במקרא הוא יצחק שנולד לאברהם ולשרה כשאברהם היה בן מאה, ושרה הייתה בת תשעים: "וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר אֹתוֹ אֱלֹהִים" (בראשית כא, ב). גם על יוסף נאמר שהיה בן זקונים: "וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג). במקרה זה יוסף מכונה בן זקונים לאחר שכבר נולד בנימין, אחיו הצעיר ממנו, ולכן כאן משמעות הביטוי היא בן להורים זקנים ולאו דווקא הבן הצעיר. היום כאמור המשמעות הרווחת היא הבן הצעיר במשפחה שנולד בפער שנים רב יחסית מאחיו, כמו שהשתמש בביטוי ביאליק בספרו "ספיח": "מזלי גרם, שאבוא לאבא ואמא בהיסח הדעת, לאחר שכבר הִשּׂיאו רוב בניהם ונתיאשו מולדות חדשים. אני הייתי שמיני לבטן ובן־זקונים".

שבת שלום!